פוסטרים חדשים של סקיטלס, נפלאים בפשטותם וביכולת שלהם "להרגיז" (או בעצם להצחיק) לא מעט אנשים עם ocd, וגם בלי.
מעבר לזה שנהניתי סלאש התגרדתי מכל אחד מהאקסקיושנים בקמפיין (אתם כבר יודעים כמה אני אוהב את העבודות של adam&eve/TBWA), אני מרגיש שהקמפיין הזה נכון ומדויק כל כך לתקופה בה אנחנו חיים, שבה כמעט כל אחד יכול לעשות כמעט כל דבר שיראה כמעט מושלם, כולל מפרסמים, אבל סקיטלס בוחרים לחגוג בהומור דווקא את האימפרפקשן, ומזכירים שחוסר השלמות הזה הוא הדבר הכי אנושי שיש.
